"השירים, והמשחקים - איפה הם עכשיו?"

היו זמנים, שהאבות היו בעבודה כל היום, והאמהות, (רובן אם לא כולן) היו עקרות בית. וכך, בין הבישולים, הכביסות, והנקיונות, הן הקדישו מזמנן גם לילדיהן. הזמן האיכותי והחשוב כל כך, שחיוני להתפתחותם של הילדים, ונקרא "שעת אימא", היה שעה איכותית, פרטית ואישית, שהיא כל כולה שלהם. הייתה זו שעה שבמהלכה, אימא מפסיקה להתעסק עם מטלות הבית, הטלפונים, הבישולים ושאר הירקות, ומקדישה להם בלבד. אכן היו זמנים.

 

היום המציאות היא אחרת, ומרבית האמהות (אם לא כולן) הינן נשים עובדות במשרה מלאה, חלקית או יותר, ואינן נמצאות בביתן רוב היום. בסיום העבודה "בחוץ", מחכה לנו- האימהות המשרה השנייה שלנו "בבית". וכך, כל אחת מאיתנו, מי עם הסינר על המותן, ומי עם המגבת, שמונחת לה בקביעות על הכתף, מתחילה את תפקידה השני לאותו היום, עייפות אך מרוצות, אנחנו מוצאות גם את הזמן להקדיש לילדינו, בין לבין מטלות הבית השונות.

 

אז מה היה לנו שם?

שיחה קלילה, שאלה או שתיים לגבי "איך עבר עליך היום?" בזמן ארוחת הצהריים/ערב (אם בכלל), עזרה בשיעורי הבית, סיפור לפני השינה (ולא תמיד יש כוחות), טיול לגינה השכונתית להוצאת אנרגיה, לפעמים אפילו נסיעה לג'מבורי, שלרוב מסתיימת בחבלות ושריטות, שהיינו מוותרת עליהן מלכתחילה. ואם נסכם את היום, זמן איכות אמיתי עם ילדינו אין. התקשורת עם הילדים היא שגרתית ויום-יומית, וברובה מסתכמת בהוראות של "עשה ואל תעשה", הסובבת סביב ארוחות, מקלחות, משחקים ומריבות עם האחים והאחיות...

נקודה למחשבה...

אז לאן נעלמה "שעת אמא" האיכותית שלנו? מדוע קיים קושי גדול כל כך לפנות בלוח הזמנים שלנו שעה אחת קטנה, שכל כולה מוקדשת לבילוי אמיתי עם ילדינו? שעה, שמביעה אינטימיות, מגע, קירבה, חום ואהבה. שעה שחיונית כל כך להתפתחותם ולהרגשתנו. וביחוד של אלה התינוקות (שלעיתים "נשכחים" על מזרון הפעילות או מול הטלוויזיה, כי זה הכי נוח, ומשאיר את ידינו פנויות לטפל בילדים האחרים). וכך.. עוברות השנים ...והם גדלים וגם אנחנו. ואיתנו גדלה גם תחושת ההחמצה, שלעיתים נורא מצערת. ועד כה, שום מילה על "שעת אבא", מפני שהיום הנורמה המקובלת היא שרוב האבות יוצאים בבוקר לעבודה, וחוזרים מאוחר, אפילו מאוחר מאוד, כשהעוללים הקטנים כבר מקולחים, אחרי ארוחת ערב ובמיטות.

 

נשמע מוכר?

אנחנו נורא רוצים. נורא משתדלים. מתכננים, מנסים. אבל זה לא יוצא. אני רוצה לעזוב את כל מטלות הבית ולשחק עם ילדיי שעה שלמה, אז אני לוקחת פאזל ומתיישבת בסלון עם בני בן ה-8, ואנחנו מתחילים במלאכת ההרכבה. לאחר מספר דקות אני קמה "רק לרגע" ואומרת: "רק רגע, תמשיך לשחק אני כבר חוזרת". ואני מתחילה לשטוף כלים...כי הערימה הזו חיכתה לי מאתמול בערב, ואם אני לא אשטוף, מי ישטוף? או מפעילה מכונת כביסה, או מקפלת, או מחליפה טיטול לתינוקי בן שלושת חודשים, או מפרידה בין שתי בנותיי, שרבות על משחק אחר. "אני כבר באה!" קולי מהדהד בין כותלי הבית...

 

שאלת השאלות

כשנוצרות הזדמנויות, ואנו מעוניינות לארגן לילדינו אחר-הצהריים כייפי וחוויתי, עולה השאלה הכל-כך מוכרת, "אז מה עושים היום?" ההתלבטות מעיקה עוד יותר, כשאנחנו אוספים את הקטנטנים מהמסגרות, וממשיכים "לשבור את הראש" יחד איתם, לאן נוכל ללכת. כל אימא יודעת, שהביקוש לפעילויות איכותיות גדול הרבה יותר מההיצע. אז לאן נלך? הביתה? שוב נצפה בטלויזיה? משחקים בחדר? לבקר אצל סבא וסבתא?  (משמע עוד בילוי ביתי), ג'מבורי-כבר הזכרנו? קפצנו וקפצנו... ונפלנו ונחבלנו... בכי, דם יזע ודמעות.

חוויותיי האישיות, הובילו אותי לפתח פעילות מיוחדת עבור הזאטוטים, במסגרת העסק שלי -"ילדודנס". לא עוד זמן קצר וקטוע לעיתים קרובות מדיי, אלא שעה שלמה ואיכותית של חוויה להורה ולילד כאחד.

 

פעם בשבוע, אנו מעבירים שיעור תנועה ומוסיקה, להורים וילדים בגילי 6 חודשים עד חמש שנים. השיעור, שמחזק מאוד את הקשר בין ההורה לילד, מאפשר גם תיאום תנועה מלא ביניהם, ותוך כך מספק להם חוויה יוצאת דופן!

 

הפעילויות הינן יחודיות, ומציעות מגוון רחב של התנסויות תנועתיות, המאפשרות לילד לפעול וליצור מתוך חופש בחירה, המאפשר לו להתקדם ולהתפתח בקצב האישי שלו. הפעילויות מלוות במגוון רחב של אביזרים, שנבחרו בקפידה, והושקעה בהן יצירתיות רבה לאורך זמן ממושך, על מנת שייגרו את כל חושיי הילד, ויעניקו לו דמיון, מעוף והנאה. הפעילות שמחה, מוסיקלית, מקרבת , כייפית וחווייתית עבור הילד וההורה כאחד, ומעניקה להורים כלים נוספים ליישום תוך כדי משחקים עם הילדים בבית.

 

כל פעילות עוסקת בנושא אחר, כגון: חגים, עונות השנה, צבעים וצורות. ברוב המקרים הפעילות חופפת לתכנים הנלמדים בגן, ולכן הקטנטנים כבר מגיעים עם ידע ומוכנות. בנוסף, ושלא בדומה לחוגים בגן, בפעילות של "ילדודנס", ההורים הם שותפים מלאים בפעילות, וכך נהנים פעמיים: מהנאת ילדיהם, ומזמן איכות איתם.

הפעילות השבועית יחד עם הילדים מאפשרת לנו כהורים הזדמנות יוצאת דופן לבלות איתם בגובה העיניים שלהם ולהשתעשע איתם. והערך המוסף הגדול ביותר עבורינו כהורים הוא זמן שבו נוכל להתנועע, לשיר, לצחוק, להתחבק, להתנשק, לגעת בהם ולזכור, שבכל היום העמוס ומלא השגרה, שחווינו, מצאנו את הזמן לבלות ולהקדיש למלאכים הקטנים, שיצרנו. הילדים שלנו.

 

הרגעים הקטנים הללו הם הרגעים המאושרים של חיינו, זהו זמן חשוב ואיכותי ביותר, שאסור לנו להזניח. ואת הרגעים הללו, ילדינו יזכרו תמיד, גם כשיגדלו. כמו כן, כבוגרים, ייקחו איתם את הזיכרונות האיכותיים הללו, גם כאשר יקימו משפחות משלהם ויעשו כן עם ילדיהם שלהם, כי שעת איכות מהנה ושמחה גם בונה, גם מחזקת את הקשר וגם תורמת לקשר בריא בין ההורה לילדים והשילוב הזה לעולם מנצח.

 

שלכם,

אורית עראקי-הכהן
מייסדת "ילדודנס" – חוויה תנועתית מוסיקלית דרך "תנועה, משחק, סיפור, וצליל"
לתגובות ושאלות, צרו קשר: yeladudance@gmail.com

© כל הזכויות שמורות לאורית עראקי כהן - ילדודנס הפקות. האתר עוצב ונבנה ע״י הרמוניה דיגיטלית לעסקים

  • YouTube Classic
  • w-facebook